עלייתה של הבינה המלאכותית (AI) החלה בשנות ה-50, אך היא זכתה להכרה עולמית רק סביב שנת 2023. מאז, נושא הבינה המלאכותית הפך לעיסוק נרחב ומדובר במיוחד, בעיקר לאחר השקת ChatGPT. הפלטפורמה הפכה פופולרית מיד בשל יכולותיה, ושימשה מענה מהיר וחיוני עבור אנשים במגוון תחומים. מעבר ליכולות של ה-AI, יש להעמיד במרכז את איכות התשובות שה-AI מספק, שכן התברר כי התשובות לעיתים שגויות, מטעות או אינן מדויקות.
האפשרויות וההבטחות של בינה מלאכותית משפטית
אנשים פרטיים רבים המחפשים ייעוץ משפטי, ואף עורכי דין בעצמם, פונים לבינה מלאכותית (AI), משום שהיא מציעה יעילות, דיוק והבהרה במגוון משימות ושאלות. במדינות שבהן שירותים משפטיים נגישים פחות, כמו ארה"ב, ממצאי מחקר של ה-American Bar Association משנת 2024 הראו למשל כי אימוץ ה-AI בפרקטיקה המשפטית כמעט שילש את עצמו, מ-11% בשנת 2023 ל-30% בשנת 2024. בנוסף, בינה מלאכותית משפטית יכולה להימנע מ'טעויות אנוש' ולהקדיש תשומת לב לכל פרט, במצבים שבהם העין האנושית והקשב עלולים להיכשל. מבחינת פריון, כלי AI עוזרים לעורכי דין לחסוך עד כמה שעות בשבוע באמצעות סיוע במשימות חזרתיות, ובכך לאפשר לאנשים פרטיים להשתמש ב-AI לשאלות קטנות במקום לפנות לעורך דין. הדבר מאפשר לאנשים לקבל הבהרה לגבי שאלתם באופן מיידי ובמספר לחיצות, במקום לפנות לעורך דין ולתאם פגישה. יתרה מכך, בינה מלאכותית מסוגלת לנתח מספר מאגרי מידע, כך שניתן לבצע מחקר מעמיק עם הבנה טובה של הבעיה. יתרונות אלה עלולים לגרום ל-AI להיראות כתחליף מושלם לעורכי דין, אולם העובדה ש-AI יכולה לבצע משימות מובנות בעלות סיכון נמוך אינה פירושה שהיא יכולה להחליף את קבלת ההחלטות המנומקת ואת השיפוט האתי של עורך דין אנושי. שני היבטים אלה לבדם מראים מדוע, למרות היתרונות המבטיחים, מדובר ב'איש מקצוע' משפטי בעל ליקוי יסודי.
מגבלות ה-AI בהבנה משפטית
אף שישנם יתרונות רבים לשימוש ב-AI לביצוע משימות משפטיות, המגבלות עלולות להיות גדולות אף יותר, והן נוגעות לבעיות בהסקה משפטית, פרשנות, הבנה הקשרית ומידע כוזב ומטעה. במקום לספק תשובות המבוססות על ידע והבנה משפטיים ממשיים, מערכות AI, ובמיוחד מודלי שפה גדולים כמו ChatGPT, מייצרות תגובות על בסיס דפוסים בנתוני אימון ולעיתים קרובות יש להן גישה מוגבלת למקורות מקוונים. מגבלה זו הובילה למקרים שבהם כלי AI המציאו עובדות משפטיות, פסקי דין וציטוטים, ופירשו חוקים באופן שגוי, מה שהשפיע על אנשים במציאות.
הבעיה של מידע כוזב או מומצא שנוצר על ידי AI מוכרת ומתועדת בהקשרים משפטיים שונים. לדוגמה, אחד המקרים הראשונים שבהם נעשה שימוש במידע כוזב על ידי עורכי דין בבית המשפט עורר הדים ברחבי העולם וזכה לתשומת לב רבה. דווח כי בית משפט בריטי דן בתיק שבו בעל הדין הגיש פסקי דין לא קיימים, שיוחסו מאוחר יותר לכלים ליצירה מבוססי AI. באופן דומה, בצרפת, כלי משפטי מבוסס AI הציג באופן שגוי את תקנות ה-GDPR באמצעות המצאת תיקונים שמעולם לא התקבלו, דבר שהיה עלול להטעות את ההליכים המשפטיים אילו לא היה מתגלה בזמן.
מקרים אלו הם רק דוגמאות בודדות מתוך רבות, אך הם מוכיחים כי פיקוח אנושי הוא קריטי בתהליכים משפטיים. המשפט הוא דינמי וכולל היבטים דקים רבים שחיוני לקחת בחשבון, דבר ש-AI אינה מסוגלת לו. הוכח כי AI אינה מסוגלת ליישם תקדימים משפטיים בהקשרם או להתחשב בנסיבות אישיות, ואלו הן מיומנויות חיוניות בפרקטיקה המשפטית. יתרה מכך, מחקר של מכון Stanford ל-Human-Centered AI מצא כי שיעור ה'הזיות' (hallucinations) בשאלות משפטיות שהופנו למודלי AI כמו GPT-4 הגיע ל-88%, מה שמעיד על סיכון משמעותי בהסתמכות על AI למשימות משפטיות מורכבות.
מסקנה
משמעות הדבר היא שבלי הבנה אמיתית, אחריות משפטית, היכולת לפרש את החוק באופן דינמי ושקלול השלכות מוסריות וחברתיות, כלי AI אינם יכולים להתמודד עם אופיו המורכב, הפרשני ולעיתים הסובייקטיבי של המשפט. לכן ניתן להשתמש ב-AI כדי לסייע לעורכי דין בעלי ידע משפטי קיים תחת פיקוחם, או כדי לסייע ליחידים המחפשים סיוע משפטי מסוים, אך אין להסתמך על סיוע זה בלבד; ובמקרים כאלה, מומלץ ביותר למי שעומדים בפני סוגיות משפטיות לפנות לעורך דין.
