בתחילת יולי 2025 אישר הפרלמנט ההולנדי חוקים שמתוארים על ידי רבים כמחמירים ביותר בהיסטוריה של המדינה בתחום הענקת מקלט. מטרת השינויים רחבי ההיקף הללו היא לצמצם את מספר מבקשי המקלט בהולנד ולהקשות על תנאי שהותם. הצעת החוק החדשה כבר עוררה מחלוקת, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית, ומשנה את גישת המדינה כלפי אנשים הנמלטים ממלחמה, אסונות ורדיפות.
המשבר הפוליטי שהוביל לחוקים החדשים
חוקים אלו לא נוצרו בחלל ריק. הם תוצאה של משבר פוליטי: ביוני 2025 נפלה הקואליציה הממשלתית בהולנד. הממשלה, שהייתה בשלטון מאז 2023, כללה את מפלגת השמאל-? (יש לתקן)
מערכת דו-סטטוסית למבקשי מקלט
אחד השינויים המרכזיים הוא החלת מערכת דו-סטטוסית למתן מקלט. החוק החדש מחלק פליטים לשתי קבוצות. אנשים העומדים בפני איומים ישירים ואישיים על רקע דתי, פוליטי או אחר, יסווגו תחת הקטגוריה המוגנת יותר, "סטטוס A". אלו העוזבים את ארצם בשל נסיבות כלליות, כגון מלחמה או אסונות טבע, יקבלו "סטטוס B". לקטגוריה השנייה יהיו זכויות מופחתות והם ייחשבו לאורחים זמניים. עבורם נקבעו הליכי החזרה מזורזים ואפשרויות מוגבלות לתושבות קבע. מטרת הרפורמה היא לתת עדיפות לאלו הנחשבים לפליטים "אמיתיים", אם כי מבקרים מציינים כי בפועל, לעיתים קרובות קשה מאוד לבצע את ההבחנה הזו.
כללים מחמירים יותר ופחות ערבויות
חוק מרכזי שני, המכונה "Noodwet Asiel" (חוק חירום למקלט), מחמיר את המערכת עוד יותר. החוק מבטל את האפשרות של פליטים לקבל רישיון שהייה קבוע ומקצר את תקופת רישיון השהייה הזמני מחמש לשלוש שנים. בנוסף, מתן רישיונות מקלט חדשים מושעה לחלוטין, דבר שלטענת משפטנים עלול לעמוד בסתירה לחקיקת האיחוד האירופי. גם הכללים לאיחוד משפחות מוגבלים באופן משמעותי: ילדים בוגרים ושותפים שאינם רשומים לא יוכלו עוד לעבור באופן אוטומטי אל בני משפחותיהם בהולנד, מה שיוביל להפרדה ממושכת במשך שנים עבור משפחות רבות.
הפללת סיוע
אחת מהוראות הרפורמה השנויות ביותר במחלוקת היא תיקון שהוגש ברגע האחרון על ידי מפלגת ה-PVV. התיקון קובע כי סיוע לאנשים ללא סטטוס שהייה כדין יהפוך לעבירה פלילית. אפילו פעולות פשוטות כגון מתן מזון, לינה או כוס קפה עלולות להיחשב כעבירה. רעיון זה עורר זעם בקרב מפלגות אחרות, ובהן ה-CDA וה-NSC, שכינו אותו "בלתי אנושי". שר המשפטים David van Weel דחה את מועד כניסתה לתוקף של הוראה זו עד שמועצת המדינה (Raad van State) — הגוף העליון לייעוץ משפטי למחוקק במדינה — תסיים את בחינתה המשפטית.
תגובת ערים והחברה האזרחית
החוקים החדשים לא עוררו חוסר שביעות רצון רק בקרב פוליטיקאים. רשויות מקומיות וארגונים התומכים בפליטים מזהירים מפני השלכות חמורות. עיריות חוששות כי ייאלצו ליישם סטנדרטים המפרים זכויות אדם בסיסיות. FlüchtelingenWerk Nederland טענה כי הרפורמות יפגעו הן בפליטים והן בחברה ההולנדית. UNICEF וארגוני זכויות ילדים אחרים הזהירו כי הכללים החדשים ישפיעו באופן שלילי במיוחד על ילדים השוהים במשפחות אומנה או כאלה שהופרדו מהוריהם.
סיכונים משפטיים
גם ברמת האיחוד האירופי, הרפורמות עלולות להיתקל במכשולים של ממש. בפסק דין Zimir (תיק C-662/23) קבע בית הדין לצדק של האיחוד האירופי כי מדינות אינן רשאיות להשתמש בעיכובים מנהליים כתירוץ לדחיית הטיפול בבקשות למקלט. פסק דין זה עלול לסכן את תוכנית ממשלת הולנד להקפיא מתן היתרים חדשים, ומומחים רבים סבורים כי הליכים משפטיים הם בלתי נמנעים. מועצת המדינה כבר ביקרה את החוקים החדשים בשל ביסוסם החלש והקשיים הכרוכים ביישומם, דבר שעשוי להוביל לכישלון הרפורמות.
מה עכשיו?
עתידם של חוקים אלו נותר לא ודאי. לאחר פגרת הקיץ, הפרלמנט עשוי לדחות או לשנות הוראות מסוימות בשל ההתנגדות הגוברת, ובעיקר בבית העליון. בינתיים, הבחירות ב-29 באוקטובר 2025 הן האירוע המרכזי. גירט וילדרס מקווה להפוך את הבחירות למשאל עם בנושא הגירה, אף על פי שמנתחים סבורים כי הרטוריקה הנוקשה שלו עלולה להרתיע בוחרים מתונים.
הכללים החדשים עוררו חוסר שביעות רצון גם מחוץ לגבולות המדינה. גרמניה, למשל, פנתה לרשויות ההולנדיות בעקבות דיווחים על בקרה בלתי חוקית בגבולות על ידי אזרחים הולנדים. מבקרים חוששים כי גילויי נטילת החוק לידיים כאלה עלולים להתפשט אם הממשלה תמשיך לאחוז ברטוריקה דומה.
מסקנה
ברור כי הולנד נמצאת בנקודת מפנה במדיניות ההגירה שלה. אף שהחוקים החדשים נועדו להפגין נחישות ושליטה, הם מעוררים ספקות כבדים בנוגע לחוקיותם, מוסריותם ויעילותם לטווח ארוך. על רקע הבחירות הקרובות, האתגרים המשפטיים והלחץ על השירותים החברתיים, נותרת השאלה פתוחה: האם המדינה תמשיך בדרך זו או שתשקול מחדש את גישתה כדי למצוא איזון בין ביטחון לאנושיות.
