מבוא
בינה מלאכותית (AI), ובפרט בינה מלאכותית יוצרת, הפכה לחלק בלתי נפרד מהעולם הדיגיטלי ותורמת למגוון רחב של מגזרים, לרבות בידור, בריאות, חינוך ועוד רבים אחרים. עם זאת, הקצב המהיר של החדשנות בתחום ה-AI מתנגש לעיתים קרובות יותר ויותר עם כללים משפטיים קיימים, במיוחד בתחום זכויות היוצרים. ככל שה-AI הופכת למיומנת יותר ביצירת תוכן, עולות שאלות בנוגע להפרת זכויות יוצרים, כריית נתונים (data scraping), אחריות משפטית והגנה על חומרים שנוצרו באופן אוטומטי.
המסגרת המשפטית הקיימת מתגלה כבלתי מספקת להתמודדות עם סוגיות אלו. חברות רבות מוצאות את עצמן במרחב משפטי עמום, בחוסר ודאות לגבי חוקיות פעולותיהן, מה שמעכב חדשנות. נדרשים עדכונים משפטיים מקיפים שיקבעו כללים ברורים למשתמשי ומפתחי AI, כדי לעודד את פיתוח ה-AI תוך הגנה מפני השלכות מזיקות אפשריות.
אתגרים משפטיים ותגובות חקיקתיות
בתקופה האחרונה חלה עלייה במספר התביעות המשפטיות נגד בינה מלאכותית יוצרת, הקשורות לרוב להפרת זכויות יוצרים. תביעות אלו נובעות לעיתים קרובות מחוסר ודאות לגבי השימוש בנתונים שנאספו מהאינטרנט הפתוח לצורך אימון מודלי AI. לדוגמה, נותר לא ברור אם זה חוקי עבור חברת AI יוצרת להשתמש בנתונים זמינים לציבור כדי לאמן את המערכת שלה, ולאחר מכן לאסור על אחרים לעשות את אותו הדבר עם הפלט של המערכת שלה.
יתרה מכך, אם מערכת בינה מלאכותית יוצרת תוכן הדומה לחומר קיים, מידת הדמיון שיוצרת אי-ודאות ביחס לאחריות בגין הפרת זכויות יוצרים נותרת לא ודאית. השאלות שנותרו ללא מענה אלה גורמות לחברות, ובפרט לחברות גדולות החשופות יותר לתביעות, להירתע משימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת.
רגולטורים ברחבי העולם מתחילים להתמקד בהגבלת הנזקים הפוטנציאליים של בינה מלאכותית, אך דיני זכויות היוצרים מצדיקים תשומת לב זהה. כללים ברורים והוגנים יאפשרו ליותר אנשים ליהנות מהיתרונות של הבינה המלאכותית מהר יותר.
סוגיות פתוחות
נכון לעכשיו, נותרו מספר שאלות ללא מענה בזירה המשפטית הזו:
- האם זה חוקי עבור חברת AI לאמן את המודלים שלה על נתונים שנאספו מהאינטרנט הפתוח ללא הסכם מפורש עם בעל האתר?
- האם חברה המפתחת AI גנרטיבי יכולה לאסור על אחרים לאמן מודלים על הפלט של המערכת שלה, בעוד היא עצמה מאמנת על נתונים הזמינים באופן חופשי?
- האם חברת AI גנרטיבי נושאת באחריות להפרת זכויות יוצרים אם המערכת שלה יוצרת חומר הדומה לחומר קיים? עד כמה החומר צריך להיות דומה?
- במקרים שבהם תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית מפר זכויות יוצרים, מי נושא באחריות – הלקוח או ספק שירותי הענן?
- האם תוכן שנוצר באופן אוטומטי מוגן בזכויות יוצרים, ואם כן, מי הבעלים שלו? מה קורה כאשר שני משתמשים יוצרים תוכן דומה באמצעות אותו מודל AI?
פתרונות מוצעים
כדי לפתור את הבעיות הללו, מוצעים הפתרונות הבאים:
- מתן אפשרות/גישה למידע: אם מידע באינטרנט נגיש בחופשיות וניתן ללימוד על ידי בני אדם, מערכות בינה מלאכותית צריכות ליהנות מאותן זכויות. גישה זו מיטיבה עם החברה בכך שהיא מעודדת חדשנות ומאיצה את הפצת הידע. יש לשים לב שיפן מתירה במפורש למערכות AI לעשות שימוש במידע, לרבות מידע שאינו זמין לציבור.
- שימוש הדדי בנתונים: אם חברת AI מאמנת את המערכת שלה על נתונים של אחרים, היא אינה רשאית להגביל אחרים מלהתאמן על הפלט של המערכת שלה. הדבר מקדם תחרות הוגנת ומאפשר חדשנות.
- קריטריונים ברורים לשימוש הוגן (Fair Use): דוקטרינת ה-“fair use” הנוכחית בארה"ב מוגדרת בצורה מעורפלת, מה שיוצר בלבול ומעכב התקדמות. קריטריונים ברורים יותר, כגון סף מוגדר לחפיפה עם נתוני אימון, יאפשרו לחברות לחדש בתוך גבולות מקובלים חברתית של הגינות.
- חוקי אזור מקלט: יהיה זה מועיל לקבוע כללים שאם יקויימו במהלך יצירת תוכן, יבטיחו את שלמות המדיה שנוצרה. הדבר ייצור בהירות עבור משתמשים וחברות AI כאחד.
אף שחשוב מאוד להגביל את הנזקים הפוטנציאליים של ה-AI, יש להשקיע מאמץ שווה בהאצת היתרונות של הבינה המלאכותית. חקיקה ברורה בתחום זכויות היוצרים היא צעד חשוב בכיוון זה, אך אנו זקוקים גם לרגולציה שמציינת במפורש מה מותר.
התפתחויות אחרונות
תביעות משפטיות אחרונות מדגישות את דחיפות המצב. מספר חברות AI, בהן Alphabet, Meta ו-OpenAI, נתבעו על ידי בעלי זכויות יוצרים הטוענים כי יצירותיהם שימשו ללא אישור לאימון מודלי AI. מקרים אלו מערערים על ההנחה הרווחת בקהילת ה-AI כי דיני זכויות היוצרים הקיימים מתירים אימון מודלים של למידת מכונה.
בתגובה לכך, OpenAI התקשרה בהסכמים עם גורמים שונים כדי להשתמש בנתוני האימון האיכותיים שלהם. במסגרת הסכם חסר תקדים, הסכימה OpenAI לשלם ל-Associated Press עבור מאמרי חדשות החל משנת 1985 כדי לאמן את האלגוריתמים שלה. בתמורה, Associated Press מקבלת דמי רישוי וגישה לטכנולוגיה של OpenAI.
גם מחוקקים אמריקאים בוחנים את הסוגיה. תת-הוועדה של הסנאט לקניין רוחני קיימה שימועים בנוגע להשלכות ה-AI על זכויות יוצרים, ונפגשה עם נציגי Adobe ו-Stability AI, וכן עם אמן, פרופסור למשפטים ועורך דין של Universal Music Group.
סיכום
אירועים אלו מדגישים כי דיני זכויות היוצרים הקיימים מיושנים ודורשים רפורמה. היכולת הגוברת של AI לייצר יצירות יצירתיות, שלעיתים קרובות מחקות את הסגנון של אמנים וכותבים מסוימים, הפנתה את תשומת הלב לצורך בהגינות. הגישה לכמויות גדולות של נתונים, שנאספו לרוב דרך האינטרנט הפתוח, הניעה את ההתקדמות האחרונה בלמידת מכונה. כל הגבלה על גישה זו עלולה להאט את ההתקדמות או לשנות באופן רדיקלי את ההיבטים הכלכליים של המחקר הנוכחי, ובכך להחמיר את הפגמים ואי-השוויון הקיימים.
הגיע הזמן לבהירות בנושא זכויות יוצרים ובינה מלאכותית גנרטיבית. מחוקקים, יזמים, מדענים, אמנים ואזרחים חייבים לשתף פעולה כדי לנסח חוקים חדשים ולהבטיח גישה הוגנת למידע, תוך המשך המאמצים להגנה על זכויות יוצרים.
